כשאנחנו מתמודדים עם קשיים רגשיים האינסטיקנט הראשון הוא לתקן משהו שבור. הגישה הזאת מניחה מראש שא׳- למצבים הנפשיים שלנו יש איזשהו מצב שלם, וב׳ – שאם משהו שבור צריך להביא איש מקצוע.

במילים אחרות, עד שאנחנו מבינים שקושי הוא בסך הכל הדרך של הנפש שלנו להניע שינוי, אנחנו לרוב מתייאשים מהמון פתרונות שלא כל כך עובדים.

מה שונה ב– ACT?

ACT אמנם שייכת לגל ה-3 של הפסיכולוגיה אך היא משתמשת באופן מדהים ומרגש ברעיונות הלקוחים מעולמות הבודיהזם, המיינדפולנס והמדיטציה.

ACT לא מתייחסת לקשיים הרגשיים כמשהו שחייבים להעלים או לפתור כי מלכתחילה היא לא רואה בהם משהו רע. מצד שני היא גם לא מתעלמת מהם ובוחרת להתעסק רק בחיובי, להיפך, ACT  מזמינה אותנו לעשות מקום לדברים הקשים ולרגשות השליליים מבלי שהם ישתלטו על חיינו. לצד זה היא מעודדת לחקור ולהתעמק בדברים החשובים לנו, כדרך חיים ריאליסטית שמקטינה באופן טבעי את הקושי. קצת כמו אמא שאומרת לילדה שלה שנפלה, ״זה כואב, אבל לא נורא, אולי תחזרי למשחק״.

ACT היא גישה נטולת אשליות. היא לא עוסקת בהבטחות של עולם טוב יותר ולא נמצאת במרדף אחרי האושר.

הנה 3 רעיונות שהופכים את ACT לכל כך מיוחדת:

• קבלה: נקודת המוצא האקטית היא שקושי רגשי צריך לקבל, כל ניסיון להילחם בקושי או להתעלם ממנו פשוט יביא עוד קושי. אין כאן כוונה להשלים באופן מכני עם משהו שקשה לכם, אלא בעיקר לוותר על השיפוטיות. תרגול של מיינדפולנס כמובן יכול לעזור.

• גמישות רגשית: ACT מזמינה לגלות גמישות ביחס לדברים שאנחנו מרגישים דרך התמקדות בכאן ועכשיו. כשאנחנו נותנים לרגשות להיות כמו שהם מבלי הדחף לשלוט בהם, או לשנות אותם, אנחנו מכירים בטבעם החולף והזמני.

• בחירה במה שחשוב: ACT היא גישת נטולת אשליות. היא לא עוסקת בהבטחות של עולם טוב יותר ולא נמצאת במרדף אחרי האושר. אין בה טיפה של זיוף. היא מכירה בכך שפגיעות וסבל הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, ודרכם אנחנו יכולים להבין טוב יותר מי אנחנו. היא גם מעודדת אותנו להעמיק את ההיכרות שלנו עם עצמנו כדי לחיות את חיינו מתוך הדברים החשובים לנו.